אפתח בציון העובדה כי עיכוב יציאה מהארץ איננו מוטל אוטומטית על חייב בהוצאה לפועל. על מנת להטיל עיכוב יציאה על חייב יש להגיש בקשה מלווה בתצהיר ורשם ההוצל"פ מחליט בה. מכאן, שנקודת המוצא בכל הקשור לדיון בביטול עיכוב יציאה קשורה בעובדה שרשם ההוצאה לפועל כבר פעל לפי שיקול דעת והחליט כי נכון וראוי להטיל במקרה מסוים צו עיכוב יציאה מהארץ עבור החייב. זהו דבר חשוב שכדאי לזכור ואשר עשוי לסייע לנו לבטל את הצו.
כשמדובר בביטול עיכוב יציאה מהארץ נגד חייב המתגורר בישראל ומבקש לצאת לחו"ל, יש לציין בבקשת הביטול את הנימוקים ליציאה לחו"ל. יש להראות כיצד ממנים את הנסיעה, לאיזו תקופה מבקש החייב להיעדר מהארץ וכיצד החייב מציע להבטיח את פירעון החוב. את פירעון החוב אפשר להבטיח באמצעות תשלום מראש כגון צו התשלומים לתקופה בה החייב יעדר מישראל ואת המשך התשלומים אפשר להבטיח, בדרך כלל, על ידי שני ערבים עם תלושי משכורת בהתאמה. ראוי להזכיר כי הערבים, ערבים עד למועד חזרתו של החייב אל הארץ בלבד. עדיין, אם לא ישוב לישראל יראו בהם כחייבים ויפעלו נגדם בעניין הגבייה.
כשמדובר בחייב אשר נמצא בחוץ לארץ, יש להבחין בין חייב שהוא תושב הארץ שאז חלים עליו אותם הכללים שהזכרנו למעלה. כלומר, חייב כזה יוכל לשוב ולצאת לחוץ לארץ לאחר שיגיש בקשה נתמכת בתצהיר, יקבל את אישור רשם ההוצל"פ ויעמוד בקריטריונים של חייב המבקש לצאת מישראל (הפקדת צו התשלומים מראש לתקופה שיעדר מישראל ו/או המצאת 2 ערבים מתאימים).
כשמדובר בחייב, אזרח ישראלי המתגורר בחוץ לארץ דרך קבע. בחו"ל מרכז חייו ושם פרנסתו ומשפחתו, הרי שלפי הכלל, אומר שקיימת רגישות רבה יותר ורשם ההוצל"פ יבחן היטב בקשת ביטול עיכוב של חייב כזה.
סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, אומר כי רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם המוסמך להוציא כנגד חייב, צו עיכוב יציאה מישראל כאשר זה עומד לצאת מישראל על מנת לסכל הליכים המתנהלים נגדו או בכדי להימנע מביצועו של פסק הדין. בימים אלו, לפי חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו, קבעו בפסיקה, כי יש לפרש את הסעיף האמור בדרך אשר לוקחת בחשבון את זכותו של אדם לצאת מן הארץ בתור זכות חוקתית. אולם ביחד עם זה, חשוב לזכור כי מול זכות זו, ניצבת זכותו הקניינית של הזוכה לפרוע את חובו. נוסף על כך, קיים אינטרס ציבורי שפסקי דין של בתי המשפט יכובדו ותתבצע אכיפה ראויה.
ככל שהחייב מתגורר דרך קבע בחו"ל תקופה ארוכה יותר, ככל שזיקתו לישראל חלשה יותר, כך עיכוב היציאה יינתן במקרים יוצאי דופן. הזיקה לישראל יכולה להבדק לפי ביקורים בארץ, תכיפות הביקורים. היות חייב בעל נכס בישראל, בני משפחה (אישה, ילדים) המתגוררים בארץ וכיו"ב. התפיסה הבסיסית היא שאין לעכב יציאת חייב מהארץ, כאשר מרכז חייו, עסקיו, משפחתו ומגוריו, הינם בחוץ לארץ. כשאין לחייב רכוש בארץ ואין בביטול עיכוב היציאה משום סיכול לגבייה.
חייב אשר מתגורר שנים בחוץ לארץ, יצא לחוץ לארץ באופן מסודר ולא ברח חלילה וקיבע את מושבו בחו"ל, מחליש, עם חלוף השנים, את זיקתו לארץ. יש לראות בחייב כזה המבקר בארץ, כאילו היה תייר ממש. העובדה כי גר לפני שנים רבות בארץ אין בה, לבדה, בכדי למנוע את יציאתו לחו"ל חזרה לביתו. אומנם, כפועל יוצא מיציאתו לחו"ל קיימת וודאות לא מעטה כי החוב לא יסולק, אולם, למרות תוצאה לא טובה זו, לאור חוק כבוד האדם וחירותו, אין ברירה אלה לחייב המתגורר שנים בחו"ל לצאת את הארץ.
לדעתי, הותרת צו עיכוב יציאה כנגדו, לא תעמוד בבחינת בית משפט לאחר תיקון 29 לחוק ההוצל"פ באשר יש לראות בהותרת עיכוב יציאה כנגד חייב המתגורר שנים בחוץ לארץ, כאילו המדובר בצו מאסר. כיום, צו מאסר לא יתאפשר אלא אם מדובר בחייב אשר רשם ההוצל"פ הכריז שהוא בעל יכולת הנמנע מתשלום חובותיו. היות ואין אפשרות אמיתית לחקור חייב המתגורר בחו"ל שנים רבות בדבר יכולתו הכלכלית ומצבו הכלכלי ופעמים רבות בירור כזה עולה סכומים גבוהים שאינן ריאליים עבור הזוכה, אזי אין להכריז עליו כבעל יכולת המתחמק מתשלום חובותיו. בטח שאין לאסור אותו ובטח שאין להותיר את צו עיכוב היציאה ויש לבטלו.
מאמר נוסף אודות עיכוב יציאה מהארץ של תושב חוץ
• כל האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, יתכן חסר וחלקי. אין להסתמך עליו. בכל מקרה יש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.
קובי רום, עורך דין הוצאה לפועל המספק עזרה משפטית לחייבים וזכאים וכותב בבלוג בתחום הוצאה לפועל.
ביטול עיכוב יציאה מישראל
